1909
משה אלעזר קסטל נולד בירושלים לרב יהודה קסטל (1871–1936), צאצא למשפחה ספרדית שהגיעה לארץ מקסטיליה ב-1942, ולרחל לבית אנקונה. תחילה המשפחה גרה בעזה ובהמשך בחברון, שם נולד אביו. הרב קסטל היה תלמיד חכם וסופר סת"ם שחבר לאליעזר בן יהודה (1858–1922) וכמוהו קידם את השפה העברית, היה ידוע כמלמד "עברית בעברית". כמו כן, היה מומחה לפיוטים שנאספו בכרך בשם "קול זמרה". האב גם עיצב פרוכות לארון הקודש עבור בית הכנסת.
1922–1925
לימודים בבית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות "בצלאל" בירושלים.
1926
השתתף בתערוכה השנתית החמישית של אגודת האמנים היהודים במגדל דוד בירושלים.
1927
הגיע לפריז בסיוע אחיו יוסף חיים קסטל (1899–1968). למד באקדמיה ז'וליאן ובאוניברסיטה לאמנות ליד מוזיאון הלובר. חולק חצר עם הפסל הנודע אלברטו ג'קומטי (1901–1966) ברחוב היפוליט מיינדרון 46 באזור מונפרנאס בפריז. שהה בפריז עד שנת 1939, שהות של 12 שנה. השתתף בתערוכות קבוצתיות, כולל סלון הסתיו וסלון של האמנים העצמאיים, וארגן תערוכות יחיד בגלריות שונות בפריז. בתערוכה שהתקיימה בחסות האיגוד העולמי של נוער עברי ביקר זאב ז'בוטינסקי (1880–1940), שכתב אז דברים חמים על קסטל הצעיר ויצירותיו.
1928–1930
חוזה בלעדי לתקופה של שלוש שנים עם גלריית זק הפריזאית, שנוסדה על ידי אלמנתו של הצייר יבגני זק, ידוויגה (1885–1943), שהצטיינה ביכולת מיוחדת לגלות את הכישרונות באמנות העכשווית; בשנת 1929 הציגה תערוכה ראשונה של וסילי קנדינסקי בצרפת. ידוויגה זק ובנה נספו לימים במחנה השמדה אושוויץ.
1930
תערוכת יחיד ראשונה בלונדון.
1931
התחתן עם מריה חלנוביץ' (בארץ שינתה את שמה למרים נוביץ', 1908–1990), ילידת מחוז גרודנו בבלארוס, לימים – מקימת אוסף האמנות בבית לוחמי הגטאות, בנישואים אזרחיים בפריז. (מסיבות לא ידועות במסמך צוין כי משה קסטל נולד בירושלים בשנת 1907 ולא 1909, כמו שנכתב בכל הספרים עליו).
1933
ביקר בארץ-ישראל, שם קיים תערוכת יחיד בביתן הטכניון בחיפה.
1936
חזר עם מריה חלנוביץ' ארצה להלוויה של אביו. שכר מרתף מיוסף זריצקי (1891–1985) ברחוב מאפו 16, פינת רחוב בן יהודה בתל אביב, והפך אותו לסטודיו. נתן עבודות של אמנים יהודיים מפריז, שהביא איתו, לתערוכות במוזיאון תל אביב ובמוזיאון "בצלאל" בירושלים. בשנת 1937 נולד בנם של משה קסטל ומריה, בוריס, אך הזוג נפרד כעבור זמן קצר.
משנת 1936
השתתף בתערוכות קבוצתיות של אגודת הציירים והפסלים בישראל, החל מזו שהתקיימה לזכרו של מאיר דיזנגוף במוזיאון תל אביב שהוא הקים.
1937
ביקר באיטליה ובמוזיאונים שבה. התעניין בעיקר בציורים מתקופת הפרוטו-רנסאנס
(המאה ה- XIV). לאחר מכן חזר לפריז.
1939
חזר ארצה והתיישב בצפת, שם הפך לימים לאחת הדמויות הדומיננטיות בשכונת באמנים שקמה לאחר מלחמת תש"ח. השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות בירושלים ובתל אביב.
1947
לאחר מות אשתו השניה טובה הוז (1924–1947), אחיינית של דב הוז (הוריה היו יעקב-יוסף וחיה-שרה הוז), בלידה, ושל בנם, התבודד ויוצר במנזר טרה סנטה במשך שנה. בזמן שהותו במנזר עבד על סדרת יצירות בנושא העקדה.
1948
ביום 22 באפריל בבית קפה "כסית" חתם על הצהרה [גילוי דעת] כאחד מ-15 החברים המייסדים של קבוצת האמנות "אופקים חדשים". השתתף בתערוכה קבוצתית של "אופקים חדשים" בבית דיזנגוף במוזיאון תל אביב.
לראשונה קיבל השראה מאבני הבזלת בבית הכנסת העתיק בכורזים בגליל; כעבור כשנתיים התחיל לשלב אבני בזלת טחונים על פי מתכון שלו כמשחה שחורה ביצירותיו.
לראשונה קיבל השראה מאבני הבזלת בבית הכנסת העתיק בכורזים בגליל; כעבור כשנתיים התחיל לשלב אבני בזלת טחונים על פי מתכון שלו כמשחה שחורה ביצירותיו.
1948, 1952, 1964
השתתף בתערוכות בביתן הישראלי בביאנלה בונציה.
1949
נישא לבלהה באומן (1922–2016).
1950
תערוכת יחיד בגלריית כץ בתל-אביב. בהקדמה מאת קסטל נכתב: "אני מאמין שבישראל נולדת [מתפתחת] אמנות חדשה ופואטית, שהרקע שלה נטוע עמוק בעברה יהודי [ו]שהדבר יוביל לתחייה חדשה ועוצמתית".
1952
ביקר בפריז ולראשונה – בארצות הברית; עבד והציג בגלריות בניו-יורק. בין היתר, קיים תערוכת יחיד בגלריית פייגל (Feigl Gallery). השתתף בתערוכה קבוצתית בינלואמית במוזיאון קרנגי לאמנות בפיטסברג.
1953
השתתף בתערוכה קבוצתית "ארץ התנ"ך" במוזיאון המטרופולין לאמנות (Metropolitan Museum of Art, New York); תערוכה ניידת זו הוצגה לאחר מכן בפיטבורג, טוסון וערים אחרות. השתתף גם בתערוכה קבוצתית "שבעה ציירים ישראליים" במכון לאמנות עכשווית בבוסטון.
1955
תערוכת יחיד "משה קסטל: עבודות, 1950–1955" במוזיאון תל אביב לאמנות.
1956
עיצב חלונות ויטראז' לבית הכנסת על האונייה "ישראל".
1957
ציור קיר לאונייה "ירושלים".
1958
השתתף בתערוכות קבוצתיות: "עשור של ציור ישראלי" במוזיאון תל אביב לאמנות ו"תצוגת העשור [הראשון]" בבנייני האומה בירושלים (שם הציג ויטראז'"הפנים לעתיד").
ציור קיר לאודיטוריום על שם צ'רצ'יל, טכניון, חיפה.
ציור קיר לאודיטוריום על שם צ'רצ'יל, טכניון, חיפה.
1959
רכש סטודיו במונפרנאס (Montparnasse) בפריז, שם הוא עובד כמה חודשים מדי שנה.
פרס פרמיו די אסטדו (Prêmio de Estado – Grand Prize of the State) – פרס ראשון, ביאנלה של סאו פאולו, ברזיל.
פרס פרמיו די אסטדו (Prêmio de Estado – Grand Prize of the State) – פרס ראשון, ביאנלה של סאו פאולו, ברזיל.
1960
השתתף בתערוכה קבוצתית בסלון לריאליזם החדש (Réalités Nouvelles), פריז, במה לאמנות מופשטת.
1961
השתתף בתערוכה קבוצתית בגלריית קארל פלינקר (Flinker (Galerie Karl בפריז, שחתמה איתו על ההסכם לייצוג בלעדי באירופה.
1963
תערוכת יחיד בגלריית קארל פלינקר, פריז.
השתתף בתערוכה קבוצתית של אמנות ישראלית בגלריית שרפנטייר (Galerie Charpentier) בפריז.
השתתף בתערוכה קבוצתית של אמנות ישראלית בגלריית שרפנטייר (Galerie Charpentier) בפריז.
1964
השתתף בתערוכה קבוצתית של אמנות ישראלית במוזיאון היהודי בניו יורק (תערוכה ניידת ל-15 יעדים בארצות הברית וקנדה, שנמשכה כשנתיים).
המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) בניו יורק רכש אחת מיצירותיו של משה קסטל והציגה בתערוכת רכישות חדשות.
נחתם הסכם על ייצוג בלעדי בארצות הברית על ידי גלריית לפברה (Lefebre Gallery), ניו יורק. תערוכת יחיד בגלרייה זו. רכש דירה בניו יורק ומאז נסע לארצות הברית לעתים קרובות.
ביקר בספרד, כולל בטולדו, באנדלוסיה ובגרנדה.
המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) בניו יורק רכש אחת מיצירותיו של משה קסטל והציגה בתערוכת רכישות חדשות.
נחתם הסכם על ייצוג בלעדי בארצות הברית על ידי גלריית לפברה (Lefebre Gallery), ניו יורק. תערוכת יחיד בגלרייה זו. רכש דירה בניו יורק ומאז נסע לארצות הברית לעתים קרובות.
ביקר בספרד, כולל בטולדו, באנדלוסיה ובגרנדה.
1965
תערוכת יחיד, גלריית קארל פלינקר, פריז.
1966
"שיר תהילה לירושלים", תבליט קיר גדול מבזלת עבור משכן הכנסת, ירושלים.
תערוכת יחיד, גלריית לפברה (Lefebre Gallery), ניו יורק.
תערוכת יחיד, גלריית לפברה (Lefebre Gallery), ניו יורק.
1967
"שיר תהילה לירושלים" (לכבוד איחוד ירושלים), ליטורגרפיה שהודפסה בסדנת מורלו (L’atelier Mourlot) בפריז. בהמשך יצר סדרת ליטוגרפיות בסדנה זו.
תערוכת יחיד, "משה קסטל: עבודות חדשות", גלריית הדסון (The J.L. Hudson Gallery), דטרויט, מישיגן.
תערוכת יחיד, "משה קסטל: עבודות חדשות", גלריית הדסון (The J.L. Hudson Gallery), דטרויט, מישיגן.
1968
מונוגרפיה, קסטל, בעריכת מרסל ז'וריי (Marcel Joray); הקדמה: מישל טאפי דה קלירן (Michel Tapié de Céleyran), יצאה לאור בצרפתית, באנגלית ובגרמנית בהוצאת דה גריפון בעיר נושאטל בשוויץ (Neuchâtel, Switzerland: Éditions du Griffon).
1970
"מצפים למשיח" אוסף קבע, ותיקן.
1970–1971
"כותל. תהילה לירושלים" ו"מגילת הזהב", שני תבליטי קיר גדולים משולבי בזלת לאולם הטקסים, בית הנשיא, ירושלים.
1971
השתתף בתערוכה קבוצתית "אקספרסיוניזם בארץ-ישראל בשנות השלושים וקשריו עם אסכולת פריז" במוזיאון ישראל בירושלים.
1971, 1973
השתתף ביריד בינלאומי Art Basel בעיר באזל בשווחץ.
1973
תערוכת יחיד "משה קסטל: יצירות משנים 1928–1973. רטרוספקטיבה" במוזיאון תל אביב לאמנות.
1975
השתתף בתערוכה קבוצתית "החוויה היהודית באמנות המאה ה-20" במוזיאון היהודי בניו יורק.
1977
תערוכת יחיד בגלריית ג'אנוס (Janus Gallery) בוושטינגטון, בירת ארה"ב.
1979
תערוכת יחיד, "משה קסטל: ציורים ועובדות על נייר", גלריית דרזדנר (Galerie Dresdnere) בטורונטו, קנדה.
1980
תערוכת יחיד בגלריית אנגל (Engel Gallery) בניו יורק.
השתתף בתערוכה קבוצתית "אמנים מישראל: 1920– 1980" במוזיאון היהודי בניו יורק.
השתתף בתערוכה קבוצתית "אמנים מישראל: 1920– 1980" במוזיאון היהודי בניו יורק.
1982
תערוכת יחיד בגלריית "אנגל" בתל אביב.
1982–1983
השתתף בתערוכה קבוצתית "בצלאל, 1906–1929" במוזיאון ישראל בירושלים
1984
הקרנת בכורה של סרטו של יונה זריצקי "משה קסטל: דיוקן האמן" בהפקת שירות הסרטים הישראלי במוזיאון תל אביב לאמנות.
תערוכת יובל לציון שישים שנות יצירה במשכן הכנסת בירושלים.
תערוכת יובל לציון שישים שנות יצירה במשכן הכנסת בירושלים.
1985
השתתף בתערוכה קבוצתית "אמנות בישראל, 1906–1985" במוזיאון המלכותי לאמנויות בעיר אנטוורפן בבלגיה.
1986
עיצב מדליה שהונפקה על-ידי החברה הישראלית למדליות תולמטבעות, אשר כוללת גרסאות של שתי יצירותיו: "מצפים לשיח" ו"אהבת עולם".
1985–1986
השתתף בתערוכה קבוצתית "אבני דרך באמנות ישראלית" במוזאון ישראל בירושלים.
1987
"יחד שבטי ישראל", תבליט בזלת גדול, הבורסה ליהלומים, רמת גן.
1988
"ונהרו אליו עמים" ו"מלכי ירושלים", שני תבליטי קיר גדולים במלון הייאט ריג'נסי בירושלים.
השתתף בתערוכה קבוצתית "דור תש"ח באמנות ישראלית" במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב.
השתתף בתערוכה קבוצתית "דור תש"ח באמנות ישראלית" במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב.
1989
תערוכת יחיד לרגל יום הולדתו ה-80 של האמן "משה קסטל: מקורות ושורשים", מוזיאון באר-שבע לאמנות ישראלית.
1991
נפטר בתל אביב ונקבר בהר הזיתים, ירושלים.
2010
מוזיאון הצייר משה קסטל נחנך על-ידי אלמנת האמן בלהה קסטל במעלה-אדומים. אדריכל – דוד רזניק (1924–2018) על פי סקיצות של האמן.
2019
יצאה לאור מונוגרפיה משה קסטל: לקרא תאמנו תס"ט מאת דר' גדעון עפרת (ירושלים: כתר, בהוצאת קרן לוין לאמנות).
