במרכז היצירה ניצב ארון קודש מקושט, התופס את כל גובה היצירה, בחללו של בית הכנסת בצפת ביום הכיפורים. אל ארון הקודש מטפסים בארבע מדרגות כחולות, ומשני צידיו מעקות עץ אדומים. מימין למדרגות ניצב כסא אהרון בעל שלושה פמוטים ירוקים דולקים ומושב קטיפה אדום. על הבמה ניצב ארון שבחלקו העליון הפתוח מונחים שלושה ספרי תורה, עטופים במעילי קטיפה ובמרכזם מגן דוד. הפתח מכונף משני צידיו בפרוכת קטיפה אדומה. הארון ממשיך ו"צומח" לקומה נוספת מעץ כחול עטור פרחים אדומים, שמרכזו מוכתר בפרוכת מוזהבת דמויית משכן. חלק זה של ארון הקודש מופרד מהחלק העליון בעזרת חישוק מתכת מעגלי, הנושא עליו שלוש מנורות שמן ממתכת. שתי קומות נוספות ממשיכות כלפי מעלה ומסתיימות בכתר מוזהב הנוגע בקשת או בקמרון בית הכנסת. נראה שהאמן נהנה לתאר את המרקמים, הצבעים והצורות המעטרים ומקשטים את ארון הקודש ותכולתו. הארון עצמו אינו אנכי לחלוטין אלא נוטה מעט שמאלה, כמו המתפללים שלמרגלותיו. בצד ימין מנורה ירקרקה גדולה, ומן העבר השני תלוי לוח "שִוִיתי". סביב הארון מופיעה הילה תכלכלה בוהקת, שמקנה לו מיסטיות וקדושה (התואמת למעמד יום הכיפורים). האמן עצמו נהג לתאר את חוויית הליכתו בצפת כמי שהולך בתוך עננים, עם התחושה שהשמיים יורדים ומכסים את העיר.
בפינה הימנית התחתונה מופיעה דמות גבר עטויה טלית ולראשו תרבוש אדום בשלושת-רבעי מבט, ידו השמאלית מורמת לעבר גבר העומד מולו מהצד השני של הארון, לבוש גלימה אדומה וכיסוי ראש אדום. שורת הדמויות הקרובה לצופה בקדמת התמונה היא, ככל הנראה, בני משפחת האמן – אביו המנוח ודודיו. קבוצת מתפללים מרוחקת נראית ברקע האחורי.
ספרות:
קסטל. מבחר יצירות מהאוסף (מוזיאון הצייר משה קסטל, 2018), עמ' 15.
גדעון עפרת, משה קסטל (קרן לוין לאמנות, 2019), עמ' 146.
